האריה שוב שואג בשער: הנער ששמר על מזוזת הכנסת

  בשעת צהרים של ט"ו בשבט שנת תשע"ט, קבע הרב הראשי דוד לאו מזוזה חדשה-ישנה במשקוף הכנסת. לצד יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין ואנשי מוזיאון הכנסת ד"ר משה פוקסמן ויעל ריצ'רדס, עמדו נרגשים אריק פרוסק, בנו זאב ובן דודו אבי. אריק פרוסק גדל בשכנות למשכן הכנסת הזמני בבית פרומין. טקסים ואירועים חגיגיים היו מבחינתו לשגרה,המשך לקרוא "האריה שוב שואג בשער: הנער ששמר על מזוזת הכנסת"

על שכונת פועלים, קופסא כחולה וקקטוס גדול מימדים

"על מדף בכיתה היתה מונחת הקופסה הכחולה, היא קופסת קק"ל", כך מספרת פרופ' רנה שפירא,  כלת פרס ישראל לחקר החינוך, שאלבום הוריה, שרגא ודבורה נצר (בעבר נוסוביצקי), היה מראשוני האלבומים שתועדו במסגרת מיזם "העיר הנגלית לעין", במלאת 100 שנה לתל אביב. וכך מוסיפה ומספרת רנה: מדי יום שישי היה המורה מוריד מהמדף את קופסת המתכתהמשך לקרוא "על שכונת פועלים, קופסא כחולה וקקטוס גדול מימדים"

כי האדם עץ השדה

בימים אלו ממש מתעד יוסי רובינשטיין את אלבום התמונות של משפחתו, במרכז התיעוד  "הוד השרון נגלית לעין". באחת התמונות, משנת 1965 נראה אחיו הצעיר אבי בחצר הבית, מחופש לשוטר, ולידו שתיל של עץ אורן. במהלך שלבי התיעוד התבקש יוסי על ידי המתעדת, רחל שור,  לספר מעט אודות העץ, וכך נחשף סיפור משפחתי מרגש. וכך מספרהמשך לקרוא "כי האדם עץ השדה"

על סוודרים, סירות נייר, וכרמל מכוסה לבן

השלג הכבד שירד בחלקים נרחבים של ישראל בחורף 1950 הפתיע את כל תושבי הארץ. עבור חלקם היתה זו הפעם הראשונה בה חזו בתופעה. אלכס רינגר בן החמש ואחיו אדם בן השבע, התגוררו אז עם הוריהם בבית דו־משפחתי ברחוב גלבוע בשכונת נווה־שאנן, חיפה. בימים רגילים, בשעות אחר הצהריים, לאחר תום הלימודים בגן ובבית הספר, היו משחקיםהמשך לקרוא "על סוודרים, סירות נייר, וכרמל מכוסה לבן"

מפולין לקרית ים: על מזחלת שלג וארנבים

השלג היה חלק בלתי נפרד מילדותו של יעקב למפרט (לימים נמרי), העיירה סקידל בפולין בה נולד וגדל היתה מכוסה לבן במשך שבועות רבים בחורף. יעקב וחבריו היו משחקים בשלג, בונים ממנו בובות, וגוררים זה את זה במזחלות. כשבגר החליט יעקב לעלות לארץ ישראל. ביום חורפי ומושלג, בדצמבר 1932, התקבצו חבריו ומשפחתו של יעקב, בן העשריםהמשך לקרוא "מפולין לקרית ים: על מזחלת שלג וארנבים"

מזיכרונות החורף בקיבוץ

"כשהייתי ילדה היו הרבה מאד ימי גשם, הרבה רוח ובוץ, חורף "בגדול". ואולי כך רק נדמה לי, כי הייתי קטנה…" ענת רובין, לימים קצנשטיין, גדלה בקיבוץ געש. זכרונותיה כילדה בחורפים של שנות השישים חרותים אצלה עד היום. וכך היא מספרת: בבית הילדים היה חימום, ולמרות זאת בחורף היה פחות נעים להחליף בגדים. לכל סט בגדיםהמשך לקרוא "מזיכרונות החורף בקיבוץ"