על סוכות עם גג שמתחשק לאכול

לבני העדה השומרונית החיים בארץ סוכות מיוחדות, הנבדלות מהסוכות המוכרות לרב הציבור. ראשית, הסוכה נבנית בתוך הבתים ולא מחוץ לבית. מקור המנהג בכורח : בתקופת השלטון העות'מאני התנכלו השלטונות לשומרונים והרסו את סוכותיהם. את הסוכה נאלצו השומרונים דאז להקים בתוך הבית, שהיה מוגן יותר ולא חשוף לעין כל. מאז השתרש המנהג לבנות סוכה באחד מחדרי

סוכות בצריף הנשיא יצחק בן-צבי ורחל ינאית

ליכודם של שבטי ישראל אשר עלו ארצה מן התפוצות השונות, והכרת מורשתן של כלל עדות ישראל, היו בין המשימות העיקריות שנטלו על עצמם הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית. בכל ראש חודש נהגו הנשיא ורעייתו לכנס ב"צריף", שהיווה את משכן הנשיא, את נציגי שבטי ישראל ולהקדיש את המפגש להיכרות מעמיקה עם אחת העדות, תרבותה

הסוכה הכי "גבוהה" בירושלים – על סוכה מפוארת מלפני יותר ממאה שנה

בשנת 1902 הקים ד"ר משה (מוריץ) ואלאך, יהודי יליד גרמניה, בית חולים על דרך יפו, סמוך לשכונת "שערי צדק" בירושלים. בית החולים נקרא "שערי צדק" אך כל תושבי העיר הכירוהו בשם "בית החולים ואלאך" על שם מייסדו, מנהלו והרופא הראשי, שהיה דמות בולטת בחיי הקהילה והחברה הירושלמית. ד"ר ואלאך ניהל את בית החולים ביד רמה:

"זכר להקהל" -על טקס מרגש בימינו אנו, שמקורו בתקופת התנ"ך

באלבומו של אבי גודמן באתר "ישראל נגלית לעין" מככבות תמונות רבות משנת הלימודים 1952-53 ,שנת ההכשרה שעבר בישראל במכון למדריכי חוץ לארץ, מטעם הסוכנות היהודית. אבי, שנולד וגדל בניו יורק, היה אז כבן 18. מספר ימים לפני ראש השנה החלה ההכשרה בירושלים, וחבריה- בנות ובני נוער ציוניים מרחבי העולם, מדריכים במגוון תנועות נוער – השומר

רדי מרום, שנה טובה

"רדי מרום, שנה טובה, אל כל בית אל כל קן, גשי אלינו אהובה וברכי כל בת ובן" (יעקב רימון, 1950) לקט נוסטלגי של גלויות שנה טובה אישיות ונדירות, שהתגלו באלבומי משפחות במרכזי התיעוד של 'ישראל נגלית לעין' ברחבי הארץ. מסע בין ברכות, חלומות ותקוות, שזורים באקטואליה של פעם, מעוצבים על פי התקופות המשתנות. שנה טובה